"אסון מירון מתרחש בכבישים - וכולם שותקים": מייסד אור ירוק בריאיון
(צילום: טל שמעוני)
הכבישים מדממים, 186 הרוגים מתחילת השנה בתאונות דרכים - ארבעה מהם רק בסופ"ש - ופתרונות אין: איש העסקים שייסד את עמותת אור ירוק, אבי נאור, כבר בן 73. הוא מאשים את ממשלות ישראל במחדל הבטיחות בכבישים: "כל חודש וחצי מתרחש כאן אסון מירון בכבישים, וכולם שותקים". בנו האהוב רן נהרג בתאונת דרכים לפני 26 שנה, אך בריאיון ל-ynet הוא מספר כי אין הבדל בין יום השנה הראשון ליום השנה ה-26.
בשנת 1995 היה נאור איש עסקים מצליח, שהקים וניהל את חברת "אמדוקס" כשהוא חזר לביתו בשעה שש בערב וקיבל את הבשורה הנוראה מכל. "בדרך כלל רן כבר היה בבית בשעה הזאת", הוא שחזר, "ראיתי ניידת משטרה עומדת למטה ואני לא יודע איזו מחשבת הבל עברה בי אמרתי 'רק שזה לא יהיה בשבילי'. עליתי במעלית לקומה רביעית, יצאתי ממנה וראיתי את השוטרים. אז אמרתי 'זה בשבילי', והם כבר לא היו צריכים לומר הרבה. שאלתי אם הוא נפצע והם לא ענו, לא היה להם את הכוח ישר להגיד 'לא', אבל הבנתי. וזהו. כל העולם השתנה. יש עד אז ומאז".
משהו משתנה עם השנים?
"כן. כן. אני לומד יותר טוב לחיות עם החוסר, עם הגעגוע. אין ספק שכשאומרים הזמן עושה את שלו אז הוא עושה דברים. לא תמיד לטובה, לפעמים לרעה, אבל יש איזו שהיא הסתגלות של הגוף, של הנפש, של הנשמה. יכולת הדחקה היא גדלה. בחודש הבא יצוין יום השנה ה-26 ואני לא חושב שיש הבדל בימים האלה בין היום ה-26 לזה של השנה הראשונה".
בחדר העבודה בביתו שבסביון, תלויה תמונה של בנו רן, לצידה תמונה שלו לצד ג'יפ סגול. "זה היה הג'יפ הראשון שלו והוא נסע איתו הרבה בשטח. בגיל 18 וחצי בערך הוא רצה אופנוע ואני אמרתי 'על גופתי המתה' בסוף התפשרנו שהוא יחליף את הג'יפ הזה בג'יפ לבן הוא היה נוסע איתו הרבה מאוד בשטח", סיפר נאור.
השכול לא חדש בביתו של נאור, בין תמונות הוריו ניצבת גם תמונת אחיו, ראובן, שנהרג בהיותו בן 6 בתאונת דרכים. "דרס אותו אוטובוס לפני הולדתי", סיפר נאור. "הדור של הוריי הם דור השואה ולא היה נהוג לדבר בבית ולא דיברו על ראובן בבית. הייתה תמונה אחת וזהו. אמא שלי הייתה פעם בשנה ככה נעלמת לבית הקברות ולימים התברר לי שאפילו מצבה לא הייתה לו וזה לא היה חלק מהחיים שלנו".
"רק אחרי שרן נהרג התחברנו אני ואחיותיי יותר חזק לשכול. הוריי עשו את זה בדרכם, הם בעצם גדלו מגיל 22 בצל המוות ומוות של בני המשפחה שלהם ורצו לחסוך לנו את זה ולכן לא דיברו איתנו על זה. מאוד הייתי רוצה לדבר איתם".
על מה?
"סך הכל אנחנו חולקים את אותם החוויות. את אותו הרגש ובחיים לא דיברתי עם אמא שלי או עם אבא שלי על כמה הם מתגעגעים למשל. לא דיברנו על זה. מצד שני נחסך להם זה שנכד נהרג להם. הם גם לא יודעים את זה, גם חשוב".
בצל האבדן והשכול הפרטי שלו הקים נאור את עמותת אור ירוק ועמותות למען נוער בסיכון ולחיזוק הפריפריה. נאור הוא התורם המוביל בישראל ביחס להונו ותורם כ-4% מהונו העצמי מדי שנה. על פעילותו זכה בפרס ישראל. לדבריו, "זו דרך אישית להתמודד ולהעניק משמעות למשהו שהוא חסר משמעות. בני נהרג בתאונה עצמית. אני לא יכול לבוא למישהו בטענה, זה לא שהיה חוסר אכיפה או בעיה בתשתיות".
"הוא נהרג בחולות וזה מנחם משום שעשה מה שאהב לעשות, נסע בג'יפ ו'באד לאק' אבל אין לזה משמעות ולמוות בכלל אני לא חושב שיש משמעות. הבנתי שאם אני רוצה להפוך ולתת לזה משמעות אז הדרך שלי זה לעשות טוב בשמו של רן למרות שלא היה פעיל בנושאים הללו אבל אני יוצק את המשמעות כשאני אומר 'אני בשליחותו של רן' וכנראה שזה עזר לי לחיות עם זה אז, ועוזר לי עד היום לחיות עם זה".
ואולם נדמה שהמאבק בתאונות בדרכים בישראל נמצא בנסיגה. לאחר שנת קורונה שבה הוטלו סגרים והגבלות תנועה, שנת 2021 מסתמנת כשנה קטלנית בדרכים, לישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתאונות בתוקף וזו שהוכנה לא תוקצבה. בינתיים גם החלטות שנקבעו בתוכניות קודמות לא מיושמות וביטחון הולכי הרגל ורוכבי האופניים הופקר. מתחילת השנה נהרגו 186 בני אדם בתאונות דרכים, החודשים מרץ אפריל ומאי היו המדממים ביותר בארבע השנים האחרונות.
נאור מאשים את ממשלות ישראל בשנים האחרונות: "הממשלה נכשלה במבחן התוצאה. כרגע המספרים הם כאלה שבראייה שנתית אנחנו הולכים להכות את ה-360 עוד פעם. דבר שני הממשלה נכשלת בכך שהיא אטומה לנושא הזה. אנחנו חווינו אסון איום, אסון מירון, 45 איש נהרגו. בקצב שאנחנו מדברים עליו כל חודש וחצי יש לנו אסון מירון על הכבישים. כאשר אנחנו מדברים על כמות ההרוגים אנחנו שוכחים שיש מאחורי זה משפחות ובנושא הכי חשוב והכי קדוש למדינת ישראל - יש בזה זלזול חמור. כשאנחנו מדברים על כך ש-360 איש נהרגים זה מטוס שלם שהולך כל שנה, כיתה שלמה הולכת כל חודש. אלה מספרים בלתי נתפסים".
הוא טוען כי תוכנית נכונה ותקציב ראוי יכולים להביא לירידה של כמות ההרוגים בפי יותר משניים. "אפשר להגיע למצב שאנחנו המובילים בעולם בנושא הזה והיינו קרובים לזה כבר. התורה היא לא מורכבת - צריך שתהיה תוכנית מוסכמת לא מסובכת, שקופה לציבור עם מחויבות של מי שעומד בראש המערכת. לא עושים את זה משום שזה לא חשוב להם לא על הדברים האלה הולכים אחר כך לקלפי. אני כועס על הממשלה על שרי התחבורה על ראש הממשלה משום שהם מפקירים אותנו בכבישים כאשר היו יכולים לא במאמצים גדולים לשנות את התמונה הזאת".
הרלב"ד הציגה עקרונות של תכנית להורדה של 50% במספר ההרוגים עד לשנת 2030
"התוכנית היא בסדר וגם אם הייתה 70% ממנה הייתי אומר שהיא בסדר כי אני אומר בוא קודם נעשה משהו ונתקן בהמשך. התוכנית לא אושרה ולא פורסמה. בעבר כשהייתה תוכנית הייתה ועדת שרים לנושא בטיחות בדרכים שדנה והיה דיווח לפי חוק בכנסת שבא ואומר 'זו התוכנית זה מה שעשינו ואלו הסיבות למה לא עמדנו או כן עמדנו בתכנית'".
היו תכניות חלק תוקצבו ובפועל השינוי לא דרמטי
"הייתה תוכנית שאושרה ב-2005 של ועדת שיינין ובשנת 2012 מספר ההרוגים ירד אל מתחת ל-300 כלומר היתה מגמה ותוצאות, הבעיה שזה לא מסוג הדברים שעשית ויכול עכשיו להגיד גמרתי אני עכשיו עובר לנושא הבא. בטיחות בדרכים זה נושא שאתה צריך להמשיך ולהתעסק בו כל הזמן. מאז הירידה לא הקצו את התקציבים ולא ביצעו את מה שצריך היה לבצע. כך למשל ישראל כץ החליט לוותר על העברת תקציב למשטרה לצורך אכיפה ושהם יקבלו את התקציב ישירות, זה כמו ששר בריאות יגיד את בית חולים ברזילי אני לא מתקצב, שיקבל כסף עצמאית".
יכול להיות שעד שלא ישנו את התכנון העירוני שמאפשר מהירות גבוהה בעיר לא יצליחו להביא לשינוי?
"אין ספק שמהירות בערים זה נושא חשוב כתוצאה מזה שראינו מה קורה בעולם ואני חושב שמודל של עיר בטוחה חייבת להיות שילוב של תשתיות וטכנולוגיה אבל גם של משילות ואני מאמין שיש חשיבות לתת סמכויות ואחריות לראשי רשויות. אני ער לעובדה שיש כאלו שאולי תעניק להם סמכויות וישתמשו בהן באופן לקוי אבל ככה זה".
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוקמה בלחץ שלכם אבל התקציב קוצץ. היא יכולה לתכלל את המאבק הזה היום?
"קיצצו לה את הסמכויות קיצצו את התקציבים אז היא לא עושה ואז אומרים 'הנה אמרתי שלא צריך רשות'. אני בא מהעולם העסקי ואם משהו לא עובד אז אני אחליף את המנהל אראה מה צריך מבחינה מבנית ולא אגיד נו טוב היא לא צריכה להיות. יש סתירה בין משרד התחבורה לבין הנושא של בטיחות בדרכים כי המשרד רוצה שכמה שיותר כלי רכב יוכלו לעבור. מבחינת בטיחות בדרכים אתה רוצה כמה שפחות. חייבים רשות חזקה עצמאית וכמה שבועטת יותר, יותר טוב".
היחסים של נאור כמי שעמד בראש העמותה מול שרי התחבורה והפוליטיקאים בישראל ידעו עליות ומורדות. הוא שיבח את אריאל שרון שידע לקבל ביקורת נוקבת ואת שאול מופז שעסק בנושא לא מעט ויש לו גם מה לומר על ישראל כץ שהאשים את העמותה ב"פעילות פוליטית" נגד הממשלה. "כץ הוא חיה פוליטית הוא ידע להסיט את הדיון הציבורי. חלק מההתבטאויות היו מתוך ערמומיות של הפוליטיקה. היום העובדות כבר לא כל כך חשובות אלא איך אתה מציג אותן ואז ועומד שר בכנסת ונותן נתונים לא מדויקים".
"זה משגע, זה לא רק מה שמציג כשחור על גבי לבן אלא מסוגל לעשות מניפולציה לעובדות ולנתונים. ידענו לשתף פעולה גם עם כץ ואפילו בצורה טובה. היתרון שלנו שאנחנו שמרנו את העצמאות שלנו ואף פעם לא לקחנו כסף מהמדינה".
ועם מירי רגב - שוחחתם?
"לא היה לנו שום קשר איתה. לא קיבלנו שום תשובה, שלחה אותנו לסגן השרה (אורי מקלב) והנושא לפחות כפי שהוא משודר אלינו עניין אותה כקליפת השום. אני מעריך שיש דברים בעולם הפוליטי שיותר חשובים לה ושהיא מאמינה שתקבל על זה יותר תקשורת ויותר תמיכה מהבייס שלה. ואם היא תציל כמה אנשים לא יהיו לה יותר נקודות ככה אני רואה את זה ובצורה הכי בוטה שיש שר שלא עוסק בהצלת נפשות כשיכול? זה פשע. הוא פושע. הרי בשביל זה מינינו אותך. ואם את לא עוסקת בזה, את לא עושה את תפקידך ולא מעניין אותי כמה סרטים היא גוזרת".
איזו עצה היית נותן לשרת התחבורה הנכנסת מיכאלי?
"אל תפחדי מהנושא, יש לך סיכוי להצליח ביג טיים זה לא משהו שנידון לכישלון את יכולה להציל מאות אנשים אין זכות יותר גדולה מזה וההזדמנות שלכם היא בכך שזה יותר פשוט מאשר בבריאות או בתחומים אחרים. אני הייתי יוצר ועדת שרים שמורכבת משר התחבורה והבטיחות בדרכים, בטחון פנים, המשפטים והפנים תעשי אותם שותפים מלאים, תציגי תכניות. אתם יכולים לעשות מהפכה שכמוה מדינת ישראל לא ידעה".
